סקרנות מינית היא דבר טבעי ונורמאלי אצל ילדים ממש כמו אצל מבוגרים. למידה על מיניות מתחילה ברגע הלידה. ילדים לומדים כבר מגיל צעיר ביותר על אהבה, על קשר, על מגע ועל יחסים בין בני-אדם. הם מגלים סקרנות טבעית לגבי גופם, הם סקרנים לדעת מדוע בנות ובנים שונים זה מזה ואיך באים לעולם תינוקות. ילדים אינם נולדים כשהם נבוכים ממיניות, מגילויי אהבה ומאברי המין. המבוכה נלמדת.
# ילדים מבינים בגיל מוקדם מאוד כי את החקירה המינית יש לנהל בחשאי. אם ילדים מתגלים בזמן משחק מיני בריא ונאמר להם להפסיק, קרוב לוודאי שהמעשים המיניים יפחתו או יפסקו, לפחות בנוכחות המבוגרים.
# התנהגות מינית טבעית ובריאה היא תהליך של איסוף מידע. כחלק מתהליך זה חוקרים הילדים את גופם ונוגעים בו. בנוסף הם גם חוקרים את גופם של אחרים בעזרת ההסתכלות והמגע מתחילים ילדים להבין כיצד נראה הגוף, מהם ההבדלים בין בנים ובנות, מהי התחושה כאשר נוגעים בגופי או בגוף של מישהו אחר.
# חלק מאיסוף המידע כולל גם עיון בספרים וחשיפה לאמצעי תקשורת. מעולם לא היה שפע כזה של מידע הקשור לתכנים מיניים, הנגיש לילדים. מדובר במידע מהימן ובמידע מוטעה. כל המידע הזה בדרך כלל (לצערי) אינו מתווך לילדים על ידי מבוגר משמעותי.
# בחקירה מינית בריאה וטבעית, ילדים נרגשים בדרך כלל והדבר מעורר בהם גיחוך ורוח שטות, ומסב להם הנאה. הרגש האופייני לילדים בכל הנוגע להתנהגות בריאה הקשורה למין הוא עליצות וספונטניות.
התנהגות מינית טבעית מתרחשת בין ילדים שיש ביניהם מערכת יחסים ממושכת, המבוססת על משחק משותף או חברות.
# ילדים העוסקים בחקירה בריאה וטבעית הם לרוב בני גיל דומה, בעלי ממדי גוף ורמת התפתחות דומה חקירה רבה נעשית בתחום תפקידי המגדר.
# ילדים רבים חשים תחושות מענגות כשהם נוגעים באברי מינם, יש כאלה החשים עוררות מינית ואחרים אורגזמה. למרות זאת אורגזמה היא חוויה נפוצה יותר בגיל ההתבגרות.
# מאפיין חשוב של החקירה המינית בגיל הילדות שהיא נעשית ללא כפיה. לעיתים משתמשים ילדים בלחץ, “אם לא תראה לי לא אשחק אתך... לא תקבל את העוגיות...לא ארשה לך לשחק בצעצועים שלי". בין שני חברים אין הדבר מעורר דאגה. אחד הילדים יכול לחוש בלחץ קל להשתתף בפעילות, אך הוא יודע בוודאי כי האיום לא יתממש. חבר יודע כי באפשרותו גם לסרב להמשיך בפעילות המינית אם ירצה בכך. אין הדבר דומה לסיטואציה בה הילד משתמש באיומים מסוג זה כלפי ילד שאין לו חברים, או ילד דחוי. ילד פגיע עלול להסכים מתוך פחד לאבד את ההזדמנות לרכוש חבר.
# חשוב לדעת שאין התנהגות מינית של גיל 5 כהתנהגות מינית של גיל 8. בגיל 8 אין אנו מצפים מילדים שיגעו אחד בשני ובטח לא יתפשטו תוך משחק.
אז מה עושים? (הדברים מכוונים לגילאים צעירים גילאי טרום בי"ס).
נרגעים לוקחים אויר ומקשיבים לילד אשר משתף אותנו בחוויות שלו.
לפי אופן הסיפור אפשר כבר להבין אם זה היה טראומטי או לא.
אם זה לא היה טראומטי אפשר לאשר לילד את חווית ההנאה שהוא חווה ולא להעביר לו איזו תחושה של משהו איום שהוא עשה או חווה. לא מומלץ לעודד אותו להמשיך אך אפשר להגיד לו שאתם מבינים שזה היה לו נעים ובכל זאת רצוי שלא יחזור על משחק זה מכיון שזה לא מקובל (בתרבות שלנו).
אם הילד מספר שלא היה לו נעים צריך לשאול אותו אם הוא פנה לגננת/מורה /הורה או כל דמות סמכותית אחרת שהייתה באזור ולהבהיר לו שעליו לפנות למבוגר כאשר נעשים לו דברים אשר הוא אינו מעוניין בהם ולא לפחד או להסתיר. כמו כן רצוי לברר באיזה סיטואציה זה קרה. האם איימו עליו? או סגרו אותו? וכו'.רצוי להוציא מהילד כמה שיותר אינפורמציה אך מבלי ללחוץ ולהפחיד אותו.
באם המעשה ארע בגן – יש לפנות לגננת כדי לידע אותה על כך. הגננת חייבת לדעת על כל מקרה כזה! הגננת גם יודעת מה עליה לעשות לפי חוקי הגנת הילד והיא תפנה הלאה אם המקרה מצריך זאת.( רוב המקרים הינם מקרים נורמאליים לחלוטין אשר אינם מצריכים התערבויות חיצוניות).
חשוב להבהיר לילד את זכויותיו לגבי גופו- כלומר אני לא צריך לתת לאף אחד לגעת בי אם זה לא נעים לי!
אין צורך להיכנס לפאניקה וחשוב לא לשדר לילד את חששותינו ופחדינו מהאירוע. עלינו לזכור שלילדים אין את כל המידע (הטוב והרע) שיש לנו והרבה חששות שלנו נובעים מהטרגדיות שאנו שומעים עליהם בכל העולם.
ההתנהגות ההורית שלכם עם ילדיכם היא זאת שתשפיע על התנהגות והתנהלות ילדיכם לעתיד.
למענה נוסף לשאלות, התלבטויות וקבלת כלים להתמודדות בנושא - מוזמנים להצטרף להרצאות או לפנות באופן פרטי.
איך נשמור על ילדנו מפני תקיפה מינית? למאמר לחצ/י כאן.