כהורים לילדים צעירים, אני בטוחה ששמעתם לא פעם אחת את המונח "לחשוף את הילד".
או אף - "אסור לחשוף יותר מדי את הילד ל..."
מה זה אומר לחשוף את הילד?
למה לחשוף?
מתי לחשוף?
כמה לחשוף?
איפה?
ועוד ועוד.....
אז תנו לי לעזור לכם לעשות קצת סדר.
ברוב הפעמים הורים שומעים על נושא החשיפה דווקא בהקשר של חשיפת יתר. כלומר לא לחשוף יתר על המידה את הילד לרעשים, או גרויים ויזואלים, רבים מדי. (אל תשימי לו הרבה צעצועים כי...)
כאשר אני מדברת על חשיפה אני מתכוונת לגרייה התפתחותית.
חשיפה מותאמת = גרייה התפתחותית!!
חשיפה בכל שלב, לכל דבר, במינון הנכון ובהתאמה אישית- היא חשובה!
מסובך?
לא כל כך.
מה זה אומר?
זה אומר שאפילו תינוק בן יומו חשוף לגרויים כאלה ואחרים, ועליכם ההורים לאפשר לו את הגרויים, במינון הנכון! ובזמן הנכון!
עודף חשיפה וחוסר חשיפה עלולים להביא לאותה התוצאה.
אנחנו יודעים היום שילדינו נחשפים לעולם הגדול מגיל מאוד צעיר.
* כאשר את, אמא, לוקחת את תינוקך בעגלה לקניון- הוא נחשף לריחות, לרעשים, לתאורה ועוד....
* כאשר אתה, אבא, מטייל עם התינוק במנשא- הוא נחשף למגע שלך, לריח שלך, לדפיקות הלב שלך, לקצב הנשימה שלך ועוד....
זה טוב? או לא טוב?
זה טוב אם זה מתאים לילד שלך!!!
ישנם תינוקות אשר מגיל צעיר מאוד "אינם אוהבים " להיות בקניון. הם בוכים יותר, חסרי שקט....
חשבתם פעם למה זה קורה?
זה קורה כי יש ילדים שעודף הגרויים בקניון- קשים להם. הם מוצפים מעודף הגרייה ואינם יכולים להתמודד איתה. לכן הם בוכים.
אין להם דרך אחרת להגיד- "אמא לא מתאים לי עכשיו פגישות/ קניות.. בקניון".
הורה אשר מבין את הקושי של ילדו , ימנע מלהגיע למקומות כאלה עם הילד. (אפשר לעשות זאת ללא הילד).
חשוב לחשוף ילד למגע, לריחות, לשמיעה, לתנועה, לטעמים.. אך עלינו לזכור שעודף חשיפה עלול לעשות את ההפך, כלומר- להפריע לילד להתפתח באופן טבעי ורציף.
כאשר ילד נחשף לגרוי חזק מדי הוא עלול "לסגור" את עצמו מפני שאר הגרויים שסביבו. הוא לא מסוגל להתמודד עם כל כך הרבה דברים יחד ולכן הוא "נסגר". בהמשך הוא עלול להמנע, או יהיה לו קושי, מלהיפתח ולהתחיל להתמודד עם כל הסובב אותו.
מהצד השני- ישנם ילדים אשר כתוצאה מגרויים רבים בעוצמות חזקות, יהיו חייבים לאורך חייהם, גרויים מאוד חזקים כדי לתפקד. כלומר הרבה התרגשויות, קצב מהיר של דברים, מעבר מדבר לדבר, קושי להתרכז בדבר אחד לאורך זמן.
חשוב לחשוף את הילד בהדרגה ובזמני רגיעה כדי לתת לו את הזמן להתרגל לדברים חדשים.
יהיו מי שיגידו- הפרעת קשב וריכוז (ADHD) היא מולדת, היא לא סביבתית, התנהגותית. בחלקה זה נכון!
אם נולד ילד עם קושי בוויסות קשב וריכוז- ולא יקבל את המענה שהוא זקוק לו מהסביבה, הוא עלול להתקשות בהתנהלות חיי היומיום שלו, בהמשך.
זוכרים מה כתבתי בהתחלה? חשיפה מותאמת = גרייה התפתחותית!! ואתם, ההורים צריכים להתאים את הדבר לילד עצמו ולא רק לעצמכם, או לסביבה שלכם. (סבים, סבתות, חברים, ...)
בואו נדבר רגע על חוסר בחשיפה. על זה לא כל כך נהוג ומקובל לדבר, אך ההשלכות של חוסר בחשיפה מותאמת ונכונה עלולות להיות לא פחות קשות, ואפילו יותר (לפעמים). כאשר ילד אינו נחשף מספיק לגרויים , זה עלול לפגוע בקצב ההתפתחות שלו. עד כדי עיכוב התפתחותי משמעותי , מוטורי, שפתי, חברתי, קוגניטיבי...
ילד אשר נמצא בסיבה שאינה מגרה לזחילה, טיפוס, עמידה.... עלול לא לרכוש מיומנויות אלו בשלב ההתפתחותי הנכון לגילו.
אני יודעת שכולכם מודעים לכך אך לפעמים הורים רבים לא שמים לב, שהם מונעים מהילד שלהם לנסות, להתנסות ולגדול.
* תינוק/ פעוט אשר נמצא רוב היום בעגלה, (כי ככה הוא שקט יותר) עלול להתעכב במיומנויות המוטוריות של התהפכות, זחילה....
* פעוט אשר נמצא בלול לאורך היום- יתקשה להתאמן בזחילה.
* פעוט, אשר נמצא במסגרת שאינה מאפשרת לו חקר והתנסות ,הן מוטורית והן חברתית, שפתית.. עלול להתעכב ברכישת מיומנויות אלו.
* פעוט אשר לא מדברים אליו או איתו, אלא בעיקר מעליו, או שמדברים איתו בשפה תינוקית, עלול להתעכב ברכישת השפה התקינה, דבר אשר עלול להשפיע גם על התקשורת החברתית שלו עם בני גילו.
איך יודעים מה נכון לילד שלי ומה לא נכון?
קודם כל- הפעילו את האינטואיציה ההורית שלכם. נקו את רעשי הרקע של הסביבה והרגישו את ילדכם. אתם יודעים הכי טוב מה נכון להם ומה לא.
במקרה שתרצו עזרה/ הדרכה/ סיוע- אתם מוזמנים תמיד לפנות אלי.
Comments